<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' בכורות</h1>
<h2>דף כג.</h2>
ומאן דעבר ונסיב איתתא מן חיבי לאוין ויליד בכור, ההוא בכור נוטיל פי שנים דכתיב כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וכי יש אהובה לפני המקום ויש שנואה לפני המקום, אילא אהובה אהובה בנישואיה ומאי ניהי כשרה לכשר שנואה שנואה בנישואיה ומאי ניהי אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין, ולא מיבעיא מחיבי לאוין דנוטיל פי שנים אילא אפילו מיחיבי כריתות דעריות נינהו נוטל פי שנים, דתנן מי שיש לו בן מכל מקום פוטיר את אשת אביו מן היבום ואמרינן מכל מקום (כתיבא בהילכות יבמה) לאיתויי מאי אמ' רב יהודה לאיתויי ממזר.
<h2>דף מה:</h2>
גוי ועבד שבאו על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש, מי הוא אי הולד זכר הוא בר ישראל מעליא הוא וכשר בכוהנת לא יהא אילא גר דקימא לן דגר כשר בכהנת, ואי נקיבה היא ללוי ולישראל שריא לכהן אסירא דקא אמרינן אפילו למאן דאמ' גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר פגום לכהונה הואי מקול וחומר, ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שווה בכל בנה פגום זו שאיסורה שווה בכל אינו דין שבנה פגום, וכי תימא מה לאלמנה לכהן גדול שכין היא עצמה מתחללת, הכא נמי כיון דבא עליה גוי ועבד פסלוה מן הכהונה, דאמ' רבי יוחנן משום רבי ישמעאל מניין לגוי ועבד שבאו על כהנת לויה וישראל' שפסלוה שנ' ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו גוי ועבד שאין להן אלמנות וגירושין בה.
<h2>דף מח:</h2>
הלוקיח עבד מן הגוי ולא קיבל עליו למול מגלגיל עמו כל שנים עשר חדש ואם אינו מקביל עליו מותר לו למוכרו לגוים.
<h2>דף ס:</h2>
ולית הילכתא כרבי שמעון בן יוחאי דאמ' גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה, ההוא כהנא דהוה נסיב גיורת פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד אמ' ליה רב נהמן מאי טעמא עבדת האכי, [אמר ליה] דאמר ר' יעקב בר אידי אמ' רבי יהושע בן לוי הלכה כר' שמעון בן יוחאי, אמ' ליה זיל אפקה ואי לא מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מיאוניך.
<h2>דף סא.</h2>
והילכתא אין זונה אילא גיורת ומשוחררת ושניבעלה בעילת זנות דעריות דחייבי כריתות נינהי, ואין ממזר אילא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרית.
<h2>דף סא:</h2>
ובת ישראל פנויה דמזניא מן ישראל או מכהן או מלוי דלאו קרובין דאסירין לה מן אוריתא נינהו שריא לכהן, דאמרינן לית הילכתא כרבי אלעזר דאמ' פנוי שבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה, ואי שומרת יבם היא ומזניא מן ישראל או מכהן או מלוי שריא ליה, ואי עבד בה יבם מאמר ומאי ניהו קידושין אסירא ליה.
<h2>דף סח.</h2>
ואי מן ממזר וכותי ונתין נמי פסולה מן הכהונה כללו שלדבר כל שפסול לה כיון שבא עליה פסלה מן הכהונה.
<h2>דף עו.</h2>
הני זנגאיי אי מגירי שרו למיעל בקהל, ושבעה גוים נמי כי מגירי שרו וכי אמר רחמנא ולא תיתחתן בם בם בגייתן אבל כי מגירי שארו, דאשכחנן ברחב הזונה דמשבעה גוים הואי ואיגירי איגירת וניסבה יהושע ונפק מינה כהנים ונביאים.
<h2>דף עח.</h2>
לקח שפחה ובא עליה וניתעברה הימנו ואחר כך שיחררה והטבילה לשום חירות ואחר כך ילדה, אותו ולד גר האוי ואינו צריך טבילה דסגי ליה בטבילת אמו, ולענין נחלה לא ירית ליה דלאו בריה מיקרי מאי טעמא דבעינא זרע שניזרע בקדושה ולא איכא, וכין מי שנשא את הגויה שלא הטבילה לשום גירות ואחר כך ילדה, אתו ולד גר הוא ואינו צריך טבילה דאמ' ראבא ניתגירה מעוברת וילדה בנה אינו צריך טבילה, ולענין נחלה לא ירית ליה דלא בריה מיקרי ואם נקבה היא בין מן הנוכרית בין מן השפחה כשרה לישראל ואסורה לכהן.
מאן דמשחרר אמתא ומתני בהדה תנאה וכפיל ליה ומינסבא ההיא אמתא והוו לה בני ולסוף לא מקימא ליה לההוא תנאה, הויא לה שפחה למפרע וכל בני דילידת עבדי נינהו וצריכין למיהדר לשחרורנהו לדידהו.
<h2>דף עח:</h2>
גבעונים הרי הן כממזרים פיתן ויינן מותר ומחיבין בכל מצות דמחייב ממזר, ואסור לישא מהן ולהשיאן ולהעד ולדין כשירין ולענין חליצה פסולין.
<h2>דף צח.</h2>
והילכתא אין אב לגוי אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכת' אשר בשר חמרים בשרם וזרמת סוסים זרמתם, והילכתא בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה ומן השפחה קרוי בנך אילא בנה.
